השראה, עיצוב ובית

  • איך בוחרים מסגרת לתמונה

    כשהייתי קטנה היה לנו ממש טקס בבית. כל פעם שקנינו הדפס או פוסטר חדש היינו ממהרים לחנות המסגור במרכז העיר. שם הייתי בוחרת צבע שיחמיא לתמונה, בדרך כלל צבע שמופיעה ברמיזה בציור ומפקידה את הציור החדש בידיו הנאמנות של בעל המקצוע, קצת חוששת שהנייר יתקמט וחוזרת שוב לחנות אחרי שבוע לאסוף את התמונה הממוסגרת

          

     

    השנים עברו, התמונות התרבו ושחקניות חדשות נכנסו לזירה הישראלית - איקאה ובעקבותיה גם אייץ' אנד איים וכמו פטריות אחרי הגשם נתפחו גם לא מעט חנויות לעיצוב הבית שמחזיקות מבחר של מסגרות. פתאום גיליתי שאפשר לקנות מסגרת שנראית לא רע בכלל, אפילו טוב מאוד ולמסגר בעצמי בקלות

    אז למה בכלל ללכת למסגר? מה ההבדל בעצם? האמת היא שיש הבדל ורגע לפני שאתן נכנסות לאוטו לסניף הקרוב לביתכן אנסה לעשות קצת סדר בכל העניין הזה של מסגרות. בשבועות הקרובים אפרסם סדרה של פוסטים שיתנו לכן כלים לבחור ולקנות תמונות ממוסגרות לבית. נתחיל בכמה מונחים מקצועיים שכדאי לדעת לפני שנכנסים לחנות המסגור

    פרופיל - השם המקצועי של המסגרת. קיימים סוגים רבים של פרופילים - פרופיל עץ אורן, עץ אלון, מתכת, פלסטיק... יש פרופילים שטוחים וכאלו שמכונים "מסגרת טלויזיה", הכוונה היא  למסגרת עבה ובולטת שהתמונה בה שקועה כמו בטלויזיות של פעם ויש גם תמונות שמגיעות בלי פרופיל אלא עם זכוכית וקליפסים קטנים שמצמידים אליה את התמונה

    התמונה מכאן

     

    פספרטו - מסגרת מקרטון לבן, קרם או צבעוני שמניחים בחפיפה על קצה התמונה. הפספרטו משדרג את התמונה ויכול גם להגדיל את ההדפס באופן משמעותי

     

    חזית התמונה - זכוכית או פרספקטס? - את התמונה ניתן למסגר עם זכוכית מבריקה או מט וגם עם פרספקטס שהוא סוג של פלסטיק שקוף. באופן אישי אני מעדיפה את הזכוכית המבריקה, יש בה איזו עדינות של פעם למרות שבחדרים מאוד מוארים הסביבה יכולה להשתקף ולטשטש קצת את התמונה. היתרון הבולט של פרספקטס הוא המחיר הזול וגם העמידות שלו - הוא לא נשבר בקלות כמו זכוכית. החסרונות הגדולים של הפלסטיק הם שהוא אינו עמיד בפני שריטות ונשחק עם הזמן וגם המחיר הסביבתי שמתלווה אליו. הייצור שלו מאוד מזהם והוא אינו מתכלה

    של איקאה VIRSERUM ההדפס מכאן | מסגרת

     

    מסגרת עץ עם מגנטים - אפשרות נוספת היא מסגרת עץ שמחזיקה את התמונות משני הקצוות באמצעות מגנטים. המסגרת עצמה מאוד יפה ומתאימה לבתים מודרניים. את ההדפס ניתן להחליף כשרוצים. החסרון היחידי הוא שאין זכוכית או פרספקטס שמגינים על התמונה. אני  מוכרת באתר מסגרת כזו מעץ אשור איכותי של המותג המקומי והאיכותי לופ דיזיין, יש לי גם כמה תמונות כאלו בבית ואני מנקה אותן בעדינות עם מנקה נוצות והן נראות מעולה גם אחרי שנתיים

     

    אז מה ההבדל בעצם בין מסגרת שממסגרים בעבודת יד לבין כזו שקונים באיקאה, אייץ' אנד איים או כל חנות אחרת לעיצוב הבית? ההבדל העיקרי והחשוב ביותר הוא הגודל והמבחר. זה קצת כמו לקנות שמלת כלה בחנות או אצל מעצבת שתופרת לפי המידה. כשתלכי לממסגר עם התמונה תוכלי לבחור את חומר וצבע המסגרת, עובי הפספרטו וכו

     ומה עדיף?תלוי מה את מחפשת. השאלות שאת צריכה לשאול את עצמך הן מה התקציב שעומד לרשותך, כמה זמן התמונה אמורה להחזיק והאם המבחר שקיים בחנויות משרת את המטרה שלך או שאת מעדיפה פרופיל מיוחד או גודל לא סטנדרטי

    שבוע הבא אסביר איך מחליטים על גודל התמונה, הרשמי כאן כדי שאעדכן אותך כשהפוסט יפורסם

    תודה

    חמוטל

  • הדרכה חמודה לתיק בד

    ?נכון שתמיד רצית להכין תיק בד בעצמך

    :הנה קישור להדרכה חמודה ממש שהכנתי

     

    יש גם הפתעה קטנה (:

    קובץ מתנה עם האיור שעל התיק

    ואל תשכחי לשתף את המוצר הסופי

    ,נתראה בקרוב

    חמוטל

     

     

  • חמש סיבות להגיע לירושלים ב13-14/7

    חמש סיבות להגיע לירושלים ב13-14/7

    אני גרה בקיבוץ נחשון כבר כמעט ארבע שנים. ארבע שנים מאז שעזבנו את רמת השרון ותשע שנים מאז עזבנו את הדירה הקטנה באבן גבירול פינת פנקס. הקיבוץ נמצא ממש במרכז הארץ. אמצע הדרך בין ירושלים לתל אביב. בחיי, 25 דקות נסיעה מעיר הבירה. השנים חלפו ואני עדיין מגיעה לתל אביב פעמיים בחודש. אני יודעת איפה לאכול ואיפה לשתות את קפה וגם איפה לקנות הפתעה קטנה לגל ואביתר. ולמרות המרחק שהתקצר ירושלים נשארה עדיין חידה בשבילי. אני חושבת שאולי הגיע הזמן למצוא קפה משובח גם בעיר הבירה, הרי יש כמה יודעות דבר שלא מפסיקות לשבח את העיר

    ביום חמישי בערב אני אורזת כריות וחישוקים וגם כמה קלמרים, הדפסים ומחברות ונוסעת לאחת השכונות היפות בירושלים, קטמון הישנה. השכונה נמצאת בדרום מרכז העיר ממש ליד מנזר סן סימון היפה. לכל פינה בשכונה יש סיפור שהולך שנים אחורה, ממש עד למאה ה-19. אפשר להנות ולהתפעל מהאדריכלות האקלקטית בשכונה ולעצור להתבונן בבית קזאזיה שנבנה ב1914 גם בבית הצ'רקסי היפה שמשמש כשגרירות הנוצרית הבינלאומית לירושלים. אם החום מתחיל להשפיע ואתן זקוקות להפוגה קלה בואו לבקר אותנו ביורדי הסירה 7 בבית המדהים והחדש של בר גרינוולד

     בר היא מעצבת פנים ואדריכלית. היא מקשיבה, מייעצת ופותרת בעיות במהירות וביעילות ללקוחות המרוצים שלה. בסוף השבוע הקרוב היא פותחת את הדלת לבית המדהים שלה ואני כבר ממש לא יכולה להתאפק. האירוע הולך להיות משובח במיוחד ותוכלו למצוא בו אוסף של מעצבות מוכשרות לצד יבואנית עם טעם משובח ואופה אחת עם המון קסם בידיים

    ליאור שחר מעצבת ומייצרת את הכלים שלה בסטודיו שביפו כבר 20 שנה. כל כלי נכנס לתנור ונשרף בחום של 1220 (!) מעלות. הטמפרטורה הגבוהה מבטיחה כלים איכותיים ועמידים וזה עוד לפני שסיפרתי כמה הם יפים

    מיכל מהמותג המקסים נדוטו מגיעה לירושלים עם בטן ענקית של חודש שביעי ועם המצעים הכי נעימים בעולם. באמת. המצעים שלה מככבים בכל שרשור של כל קבוצת אמהות וגם במיטות של הקטנטנים שלי

     לצד כל העיצוב המשובח הזה תמצאו תופינים מלוחים ומתוקים של מרב בקרמן מרקס. אופה משובחת משכונת קטמון. מרב משתמשת בחומרי גלם איכותיים בלבד ויש לה קהל לקוחות מושבע שממש מכור לעוגות המופלאות שלה

    המשמעות של דרא בארמית היא בית. שרון מייבאת מוצרים משלושה מותגים משגעים מרחבי העולם שמקפידים על איכות ופונקציונליות ומכניסים את עולם הילדים לבית

    אני מגיעה למכירה עם מבחר גדול של מוצרים מודפסים לך ולבית במגוון מחירים רחב. קלמרים שהם גם תיקי איפור, מחברות בעבודת יד, כריות נוי וגם תמונות ממוסגרות בחישוק רקמה

    ומה לגבי הקפה הירושלמי שהבטחתי? המארחת שלנו (שכבר הוכיחה את טעמה המשובח) ממליצה בחום על קפה פריז וגראנד קפה הנעימים

    !נתראה 

     

     

  • קיר תמונות בהשראה טרופית

    פעם בחודש אני נכנסת לאוטו, נוסעת כמעט עד לסוף איילון ופונה בשדרות רוקח

    כמה דקות נוספות של נסיעה ואני נכנסת לחנות הראשונה בסיבוב. מוזיאון ארץ ישראל. ככה במהירות בודקת מה חסר, משלימה וממשיכה לרחוב מלכי ישראל

    התמונה מכאן

    התמונה מכאן

    שלושה סיבובים מסביב לכיכר מסריק והופ, חנייה. בנוק מחכות לי מיה או ארין ואחרי כמה דקות אני ממשיכה הלאה ליפו

    התמונה מכאן 

    בדרך אני עוברת בפלורנטין, אוספת תמונות מהמסגר, קונה רוכסנים באליפלט, אולי ביקור חפוז בנחלת בנימין

    התחנה האחרונה היא תמיד אסופה בשוק הפשפשים. בשלב הזה השיער שלי כבר קצת פרוע. אני מעט עייפה ובעיקר מאוד ממהרת לאסוף את הילדים. כמעט תמיד אני נכנסת בסערה, משאירה המון חישוקי רקמה, הדפסים וגם קלמרים ומחברות

    ולפעמים הזמן נעצר לכמה רגעים והעין קולטת לקוחה נחמדה בדרך לקופה עם אחד החישוקים או ההדפסים שהשארתי לפני חודש

    ?וזה תמיד מרגש וגם מסקרן. מי זו שתולה את התמונה שציירתי בבית שלה? איך הסלון שלה נראה 

     התמונה מכאן

     ולפעמים קורה גם קסם אמיתי בדרך לקופה וההדפסים מקבלים משמעות חדשה לגמרי כשמחברים אותם עם הדפסים מופלאים  של מאיירים מוכשרים שמציגים גם הם בחנות

    ואז ברגע אחד אני חוזרת להיות אמא עם שיער קצת פרוע שמאוד ממהרת להגיע לגן ובדרך הביתה מלוות אותי מחשבות קלות של חרטה על  שלא צילמתי את הקסם הזה שקרה על השולחן בדרך לקופה ונשאר רק לנסות ליצור קסם קצת אחר